איך לצלם אוכל לאינסטגרם

איך לצלם אוכל לאינסטגרם

בוא נעשה תרגיל קטן, תפתחו את האינסטגרם ותתחילו לגלול את הפיד, תוך כמה זמן לדעתכם עד שתמונת האוכל הראשונה תצוץ לה? ניחוש שלי – תוך שתי תמונות

נדמה שאפשר לחלק את הפיד של האינסטגרם לשלושה נושאים עיקריים: חתיכים/חתיכות, חתולים ואוכל.  כי זה מה שמעניינן בעולם שלנו, לא?

ואתם בטח יכולים להסכים איתי שצילום אוכל מדויק וטוב יכול לעשות את ההבדל בין פוסט מנומנם שמניב מעט לייקים לפוסט מוצלח שמניב טראפיק גבוה ורמת מעורבות גדולה.

אז מה עושה צילום אוכל לממש טוב?

כמו כל כתבה טובה נתחיל בציטוט:

“ציור טוב הוא תיעוד של החוויה החזותית שלך אבל ציור יפיפיה הוא תיעוד של הרגשות שהעלתה בך החוויה החזותית הזאת” אן ברשרס.

הציטוט הזה הוא לפי דעתי תמצית הצילום בכלל וצילום אוכל בפרט.

אנחנו רוצים, בסופו של דבר, שצילום האוכל יעורר בצופה תחושות כמו:רצון לאכול את המנה, או אפילו ניסיון לדמיין איך הטעם שלה מרגיש ולא רק תיעוד תפל של המנה.

לדוגמה: צילום מוצלח של קוראסון יכול לגרום לבעל מהאפייה, להעביר בצורה מוצלחת את המסר יש קרואסון חדש במאפייה יתרה מכך הוא גם יכול לגרום לצופה לדמיין את הפריכות, הטריות, הריח הטוב של המאפה ואפילו לגרום לו להיזכר בטיול האחרון שלו לפריז.

מה שקורה בפועל שהמרחק בין התבוננות בצילום ולבין רכישת הקרואסון, בפועל, הצטמצם.

מה עושה את ההבדל בין צילום אוכל לאינסטגרם לבין צילום אוכל רגיל

אנו צריכים לזכור שאינסטגרם, כמו כל רשת חברתית אחרת, היא מקום בו אנשים צורכים כמות מידע גדולה מאוד.

אנחנו גוללים במהירות את הפיד ומחליטים לעצור על תמונה רק אם היא בולטת מספיק.

אז הנה מספר כללי אצבע שיעזרו לצילום שלכם לבלוט:

1. בידוד האלמנט המרכזי מהרקע:

במידה והמנה אותה אתם רוצים לצלם היא האלמנט המרכזי בתמונה, בודדו אותה מהרקע ודאגו להבליט אותה.

Webp.net-compress-image (74)

צילום ההמבורגר העסיסי (טבעוני, דא?) הוא דוגמה טובה לכך שהרקע (מחציתו כהה ומחיצתו בהיר) גורם למנה כאילו לקפוץ מן התמונה.

2. התאמה לפורמט:

אינסטגרם חותך את התמונה לפורמט ריבועי ובסטורי בפורמט מאונך. ייתכן והקומפוזיציה שחשבתם עליה לא תעבוד בשני הפורמטים.

2

אחרי חיתוך – פחות מרשים וחבל

3

3. בהירות:

העין האנושית נמשכת לצבעים בהירים. מה לעשות אנחנו אוהבים אור והעין שלנו באופן לא מודע נמשכת לשם.

צילום בהיר מאוד יגרום לצופה לעצור. שימו לב לא בהכרח מדובר בבחירת צבעוניות לבנה אלא בבהירות כמו הדוגמא שלפניכם: הצבעוניות העזה והבהירה עושה את העבודה.

 4

4. סיפור:

צילום אוכל יכול אפילו לגרום לנו לצחוק ובכדי שהוא יהיה יעיל, אנחנו צריכים לייצר התרחשות מסוימת בפריים. לא עוד טבע דומם אלא צילום חי ושמח.

5

מה לדעתכם בצילום שלפניכם הוא הסיפור? אם עניתם שטפטופי השוקולד, אתם צודקים. טפטופי השוקולד הופכים את הצילום הזה למעניין, אחרת זו תהיה עוד צילום של עוגייה עם שוקולד מול רקע בהיר.

איך מצלמים אוכל עם תאורה טבעית

עצה שלי, אם אתם לא יודעים לעבוד עם תאורה מלאכותית, תעבדו עם תאורת יום.

אבל לפני שנתחיל ללמוד על טכניקה, אני רוצה לחזור מעט לקורס תולדות האומנות אי שם בשנה א’ של לימודי הצילום שלי.

זה קצת חפירה אבל האמינו לי זה לגמרי שווה את זה.

היו היה בהולנד במאה ה17,  אומן מבריק בשם רמברנט. הנה התמונה שלו.

6

למה מבריק?

מפני שהוא הבין שכדי לייצר אשליה של עומק וטקסטורה בציורים שלו, כדאי להעמיד אותם בסמוך לחלון כאשר לחי אחת מוארת יותר ולחי שנייה מוארת פחות.

תרגיל:

אני רוצה שתביטו בקרוב בציור הפורטרט של רמברנט ותשימו לב באיזו נקודה האור נופל על הפנים ומה קורה כאשר הוא נופל.

 שימו לב איך הוא מייצר תחושה של עומק ותלת מימד ונדמה כאילו רמברנט עצמו עוד רגע צועד צעד קדימה ויוצא מהציור.

7

הנה קחו קלזואפ שתוכלו להרגיש אפילו את המרקם של העור.

אני מקווה שהתרגשתם כמוני, אבל בלי ציניות תראו איזו טכניקה צילומית הוא הצליח לייצר כמעט 200 שנה לפני המצאת המצלמה. כבר מבריק אמרתי, כן?

8

טכניקת הציור הזו הפכה לפופולארית מאוד בהולנד ובבלגיה, באותם שנים, עד שרבים מן הציירים באותה תקופה העתיקו את טכניקת התאורה לציורים שלהם.  אחד מהם הוא הצייר ההולנדי אברהם מיגנון (Abraham Mignon) אשר צייר את הציור: “Still Life with Fruit, ” “Oysters, and a Porcelain Bowl”  בשנת 1660 .

לקח לו לצייר אותו במשך כ 19 שנה והוא מוצג היום ב Rujksmuseum  באמסטרדם.  (שווה ביקור אם אתם בשכונה)

אני רוצה שתביטו בקלוזאפ של הציור

9

שימו לב לתחושת התלת – מימד אשר האור שבוקע מן החלון בצד שמאל מעניק לפרטים הקטנים שבציור. ניתן לראות אפילו את השתקפות החלון על גבי הצנצנת מצד שמאל.

תראו את הצללים והמרקמים השונים בציור. יש פה תחושת עומק נפלאה. מסכימים איתי?

שוב פעם חפרתי על היסטוריה? מתנצל זה חזק ממני

בוא נחזור לימינו אנו (למרות שהיה לי כיף במאה ה 17.)

כדי שנוכל לייצר תחושה של עומק ותלת מימד בצילום האוכל, כדי מאוד שמקור האור הטבעי שלנו, החלון, יהיה ממוקם בצד המנה.

10

שימו לב שצד אחד של צילום מאור וצד שני חשוך. אפשר לראות את זה על הפינה השמאלית של התפוח.

כדי להאיר מעט את הצד השני, אפשר להניח משטח בהיר אשר יחזיר את האור אשר מגיע מהחלון (בשפה המקצועית הוא נקרא רפלקטור).

כמו בדוגמא ולמעשה הוא מאיר מעט את החלקים הכהים בתמונה.

11

 אני מצרף תרשים אשר יקל עליכם להבין היכן להציב את המצלמה, המנה והרפלקטור.

12

מצורפות שתי דוגמאות לצילומי אוכל אשר צולמי על פי תאורת רמברנט (אלמנט התאורה ממוקם בצד).

14

13

לסיכום ניתן להגיד שצילום אוכל טוב, מצליח להעביר לעורר תיאבון, להניע לפעולה, מייצר בולטות ע”י בהירות, צבעוניות וסיפור וגם ע”י תחושה של תלת מימד וטקסטורה.

הכתבה נכתבה על ידי חגי לפלר 

האלבום המושלם בקלי – קלות

ארבע עצות מעשיות, שיכולות לחסוך המון זמן ומאמץ, בדרך לאלבום מודפס 
עם התמונות האישיות שלכם, שיעשה לכולם WOW

שמור במערכת

בזמן שאנו מצלמים את רוב התמונות שלנו במכשירים הניידים, כשאנחנו רוצים לערוך אלבום תמונות מרשים להדפסה, הרבה יותר נוח לראות ולערוך אותו, על מסך המחשב האישי.
אז מה עושים? – הגיע הזמן לשכוח מכל הטרטורים כמו שימוש בדיסק און קי, כבלים שמחברים בין המחשב לנייד, העברה מתקייה לתיקייה לתיקייה וכו’.
כשיוצרים אלבום שטוח WOW, אפשר להתחיל ליצור אלבום ישירות דרך הטלפון הנייד. בנייד אתם יכולים להעלות ישירות את התמונות במכשירכם, ולהמשיך בקלות לעריכה מתקדמת על מסך המחשב האישי. האלבום שהתחלנו במכשיר הנייד, נשמר כפרויקט ומחכה לנו באתר, לצפיה ועריכה, עם כל התמונות שכבר העלינו, ועם אפשרות להוסיף תמונות נוספות גם מהמחשב.
שימו לב: על מנת לשמור את האלבום באתר WOW בנייד, חייבים קודם להירשם, בתהליך קצר, שאפשר לעשות גם דרך התחברות לפרופיל בפייסבוק או משתמש הגוגל האישי שלכם.
ה”פרויקט” שייצרתם , יחכה לכם באתר בתוך “האיזור האישי”, שיופיע בתפריט האתר לאחר ההרשמה וההתחברות.
שכחתם משהו ופתאום נזכרתם? עד רגע השליחה להדפסה, תמיד תוכלו להמשיך לערוך ולתקן כרצונכם, דרך אפשרות העריכה באתר.

עניין של בחירה

כולנו מכירים את השלב המייאש, בו אחרי חופשה של מספר ימים בחו”ל, אנו יושבים מול עשרות או מאות של תמונות, על מנת לבחור מתוכן את הטובות ביותר שתכנסנה, בסופו של דבר, לאלבום שנדפיס.
הנה טיפ שיכול לחסוך זמן רב במיון תמונות לאלבום:
בסוף כל יום של החופשה, עברו על התמונות שצלמתם בגלריית התמונות בנייד שלכם וסמנו מתוכן רק את התמונות הטובות ביותר.
את התמונות האלה, העבירו לתיקייה חדשה שתצרו, אפשר למשל לקרוא לה “הטובות”.
אם חוזרים על הפעולה הזאת בכל יום של החופש, כשמגיעים לשלב בו רוצים לעצב ולהדפיס אלבום תמונות מהחופשה, כל מה שנשאר לעשות, הוא לגשת ישירות לתיקייה שיצרנו, ולייבא מתוכה בקלות את התמונות לתוך האלבום.

לראות את כל התמונה

אם בעבר, היינו צריכים להתקרב לנושא התמונה שלנו על מנת שיראו אותו בתמונה באופן ברור, לרוב על חשבון הנוף והאווירה שסביבו, היום רוב המצלמות הדיגיטליות במכשירים הניידים, מאפשרות קבלת תמונה איכותית של סיטואציה כוללת, גם ללא הצורך בקרבה או בזום. בנוסף, מרבית מכשירי הסלולר מכילים בתוכם את האופציה לצילום פנורמי נרחב – דבר אשר הפך לפופולארי במיוחד בקרב “צלמי הסלולר” החובבים.
אבל מה קורה באלבום מודפס, כאשר התמונה היפה שצלמנו, צריכה להחתך, או להתקפל באמצע כשהיא נפרשת על שני עמודים?
בחירה באלבום תמונות שטוח, כזה המאפשר פתיחה מלאה ב-180 מעלות, מאפשרת לנו להציג תמונות, בלי שיעלמו מהן אפילו פרטים קטנים, בגלל קשיים טכניים – וכמובן, באיכות שמבטיחה שהרגע כולו ישמר, ממש כפי שראינו אותו במציאות.
אלבום שטוח הוא גם הבחירה האידיאלית, כאשר אנו רוצים להציג תמונות פנורמיות, הכוללות נוף או סיטואציות מורכבות. זכרו שניתן להעלות את התמונה הפנורמית שצלמתם, ישירות מהתיקייה בנייד, ולהמשיך את העריכה על המחשב השולחני, בלי מאמץ.

לחצו כאן לעצב ולהדפיס אלבום שטוח WOW עם התמונות שלכם >>

איך לעצב את הקיר?

דברים טובים באים באריזות קטנות

אז יש לכם חשבון אינסטגרם מושקע ויש לכם אפילו כמה מאות (או אלפי) עוקבים נאמנים שהאצבע שלהם נדיבה על ה״לייק״, ועד כמה שזה משמח אתכם שהצילומים שלכם חיים, משגשגים וגורפי לייקים בעולם הוירטואלי, האמת הפשוטה היא שמאוד הייתם רוצים שהצילומים, או ליתר דיוק הרגעים שאתם מתעדים, יהיו איתכם גם בחיים עצמם.

אנחנו כבר כל כך מורגלים בצפיה בתמונות דרך מסכים, כך שיש משהו קצת משונה במעבר מן המסך לתמונה מודפסת.

אז איך ניתן להפוך את המעבר הזה לטבעי ככל האפשר ולהמשיך ולהנות מהתמונות שכל כך התרגלנו לצפות בהן בפורמט קטן גם בחיים האמיתיים (וכן, אנחנו יודעים שעבור רבים מאיתנו הרשת היא היא החיים האמיתיים…)?

התשובה היא פשוטה… תחשבו בקטן – וכשאנחנו אומרים בקטן אנחנו מתכוונים אך ורק לפורמט. תמונות קטנות הן מתוקות כמו אלו שעל המסך והיתרון…. יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות איתן! הכנו בשבילכם מדריך מצולם שיהפוך את התמונות הקטנות שהדפסתם לפריט עיצובי של ממש, בקלות, בפשטות ובתקציב קטן קטן.

השלם גדול מסכום חלקיו

הדפסת-תמונות-אינסטגרם

צרו צמדים, שלשות, או אפילו צורות מן התמונות שהדפסתם. השתעשעו במשחק עם התמונות וצרו חיבורים מעניינים ומפתיעים. החיבור בין התמונות יכול להיות נושא, חיבור הקשור בזכרון כלשהו ואולי חיבור פשוט עד כדי צבעוניות מעניינת. שימוש בוואשי טייפ צבעוני או במסגור יוצא דופן, יעניקו לחיבורים שיצרתם טאץ׳ שמעיד על מחשבה ולפעמים אפילו על הומור.

חומרים: וואשי טייפ, מסגרות, פוש פינים. תקציב: 5-30 ₪.

 זכרון בצנצנת מנצנצת

צנצנת-אינסטגרם

תמונה טובה יכולה לפעמים להפוך ל- Centerpiece המושלם. כל מה שתצטרכו זה למצוא צנצנת בגודל הנכון, צנצנת דבש גדולה תתאים לתמונות ״דמוי פולארויד״ או לתמונות ריבועיות בגודל 10×10 ס״מ. אם תרצו להפוך את הצנצנת לפריט עיצובי מושלם הכניסו לתוכה גרלינדה של אורות קטנים, או סדרו בה שיבולים או פרחים יבשים שאינם דורשים מים. התוצאה: פריט מושלם למרכז השולחן או לפינת הזולה שלכם.

חומרים: צנצנת (רצוי למחזר), גרלינדה (להשיג בחנויות הסטוק השונות), שיבולים/ פרחים יבשים.
תקציב: 15-35 ₪.

 לוח וגיר תמונה על הקיר

לוח-וגיר-אינסטגרם-WOW

עושה רושם שטרנד ה״לוח וגיר״ כאן להשאר. בין אם יש לכם קיר צבוע בשחור לוח גיר, או לוח-גיר המשמש כלוח מודעות, השתמשו בהם כרקע לתמונות שלכם. אם התכוונתם גם ככה לעצב פינה בבית מחדש אז תשקלו ברצינות את האופציה של קיר שחור. תוכלו לחבר את התמונות לקיר או ללוח באמצעות וואשי טייפ או פוש- פינס ולהוסיף כיתוב ככל העולה על רוחכם, אם בגיר על יד התמונה, על הוואשי טייפ או על התמונה עצמה.

חומרים: וואשי טייפ, טוש פרמננט, גירים, צבע שחור לקיר המתאים לכיתוב עם  גיר. תקציב: 15-25 ₪ (כ-120 ₪ למשקיענים).

מובייל של זכרונות

מובייל-תמונות-אינסטגרם

הכניסו את הזכרונות שלכם הביתה בצורה טבעית ועדינה. צרו תמונות מרחפות על ענף עץ באמצעות שימוש בחוט דייג שקוף וענף או ענפי עץ.

תוכלו לחבר מספר ענפים יחד ליצירת מובייל צבעוני ומלא בתמונות (רעיון מצויין גם למתנה!) או להישאר מינימליסטיים עם 2-4 תמונות בלבד, כי לפעמים פחות זה יותר!

חומרים: חוט דייג, סלוטייפ שקוף (להדבקת התמונות לחוט), ענף עץ. תקציב: 5-10 ₪.

תמונה שהיא ברכה

ברכות-אינסטגרם

רוצים להעניק תמונה במתנה? אתם לא מוכרחים שהתמונה תהיה המתנה עצמה! הוסיפו ברכה שהיא תמונה ותנו טאץ׳ אישי ומסר פרטי לאדם לו תעניקו את הברכה.

השתמשו במסגרת של תמונות ״הפולארויד״ שהדפסתם לשם הוספת ברכה לתמונה. אם אתם נועזים באמת אולי אפילו תכתבו על גבי התמונה עצמה.

חומרים: טוש פרמננט תקציב: 2.5-5 ₪.

ברכות-על-אינסטגרם

תוכלו להפוך את התמונות האהובות עליכם לחלק מעיצוב הסביבה הביתית או סביבת העבודה שלכם, להעניק אותן במתנה לחברים או לתלות אותם בפשטות נוטפת סטייל.

כבר הרבה זמן שאתם מתכננים להדפיס תמונות מתוך האינסטגרם שלכם הגיע הזמן שתעשו זאת!

תמונות שהן משחק רביעיות

פעם, לפני עידן האייפד והקלאש רויאל, ״קצת״ לפני שהפייסבוק והאינסטגרם הפכו לחיים עצמם, משחקים, כאלו אמיתיים, לא וירטואליים או דיגיטליים שקונים באפל סטור או בגוגל פליי, היו חלק בלתי נפרד מהילדות.

אחד ממשחקי הקלפים הפופולריים היה ללא ספק משחק הרביעיות.

למי מכם שלא זוכר, או לא נולד אז, או פשוט היה יותר בעניין של לשחק קלאס או 4 בשורה, הנה תזכורת קצרה על המשחק המיתולוגי:

מטרת המשחק היתה ליצור רביעיות בנושאים שונים. נושאי המשחק אז עסקו לרוב בדברים הקשורים בידיעת הארץ: פרחי ארצנו, חיות הבר, אתרים ארכיאולוגיים. איך יוצרים רביעיות? מבקשים מהמשתתפים האחרים קלף ספציפי… הקלף אינו זמין אצל המשתתף ממנו ביקשת… מושכים קלף מהקופה(:

ומי מנצח? המשתתף שיצר את מספר הרביעיות הרב ביותר.

ועכשיו שהחוקים פחות או יותר ברורים זה הזמן ליצור את קלפי הרביעיות הפרטיים שלכם!

_______________4

אז בין אם יש לכם מיליון תמונות שאתם רוצים להדפיס אבל ממש בא לכם לעשות איתן משהו קצת אחר, בין אם אתם פשוט מחפשים דרך ליצור משחק שהוא שלכם, שלא מעורב בו מסך ושתוכלו לשחק בו יחד כמשפחה, יצירת רביעיות היא הזדמנות מצויינת לכך!

כל מה שנדרש הם קצת מחשבה ותכנון מראש, עיצוב פשוט, תמונות (לרביעיות נושאים אפשר גם להשתמש במאגרי תמונות חינמיים ברשת), הדפסת הרביעיות המוכנות דרך אתר WOW ואתם מוכנים לצאת לדרך!

בין הנושאים האפשריים תוכלו לבחור בנושאים קלאסיים לילדים כמו גיבורי על, סרטים מצויירים, משחקי כדור. ואם אתם בעניין של רביעיות שהן לגמרי שלכם תוכלו להכין רביעיות עם המאכלים המשפחתיים האהובים ואפילו רביעיות של בני המשפחה שלכם.

אז הנה הדרך הפשוטה לרביעיות, שלב אחרי שלב:

1. ערכו רשימה של הרביעיות שתרצו ליצור.

2. בחרו תמונות מתאימות (אפשר גם ממאגרי תמונות) והכינו תיקיית תמונות עבור הרביעיות שלכם.

3. עצבו את הרביעיות! תוכלו לעצב בעצמכם בתוכנת עיבוד תמונה ואז להדפיס את הרביעיות כתמונות לכל דבר (אנחנו ממליצים על מידת תמונה 10*15 ס״מ), או לבחור בעיצוב תמונות הפולארויד שבאתר WOW ולעצב שם את קלפי הרביעיות שלכם.

4. שלחו את התמונות להדפסה באתר WOW!  התמונות המודפסות יגיעו בקופסה שתשמש אתכם כקופסת קלפים לכל דבר.

5. התחילו לשחק!

  סיימתם לתכנן? מעולה! עכשיו נותר להכנס ללינק ולהעלות את הקבצים.
  למארז 30 תמונות פולארויד – לחצו כאן 

ואז בחרו את ערכת התמונות של מסגרת לבנה

_______________2

 

איך לספר את הסיפור של האלבום הדיגיטלי?

איך הופכים אלבום wow לזיכרון שלא רוצים להתנתק ממנו

בדומה מאוד לספר, גם אלבום תמונות טוב – יודע לספר סיפור.
סיפור טוב, נוגע ברגשות של מי שצופה בו ועושה חשק לחזור לסיפור זה שוב ושוב
סיפור קלאסי, מכיל שלושה אלמנטים: התחלה, אמצע וסוף, המוגשים בסיפור באופן כרונולוגי, על פי מועדי ההתרחשויות בעלילה.
סיפורים “מתחכמים”, עושים לפעמים שינויים במבנה הקלאסי, וכך קורה לנו למשל, שאנחנו נתקלים בסיפור שמתחיל דווקא מהאמצע, או הסוף, מפני שהבחירות האלה משרתות טוב יותר את מטרת המספר.

באלבום תמונות, נעדיף לרוב לספר את הסיפור ברצף הקלאסי שלו, ולהציג את התמונות באופן כרונולוגי – לפי סדר התרחשות האירועים, אך זאת ממש לא חייבת להיות הדרך היחידה.

הבחירה לספר את הסיפור באלבום בסדר הכרונולוגי שלו, מאפשרת למי שמדפדף בו לפי הסדר, לחוות אירוע או התרחשות מסויימת באופן שיכול לגרום להיזכר או להאמין כי הוא נמצא באירוע עצמו ועובר אותו שוב, או לראשונה – מתחילתו ועד סופו.

Webp.net-compress-image (14)

אלבום אירוע – התחלה טובה

תחילת האלבום בסיפור כרונולוגי, מחייבת לתמונות התחלה. תמונות כאלה, לא בהכרח תעשנה חשק להמשיך לדפדף. למשל – אם צילמתם אירוע שמח כמו מסיבת יום הולדת, והתמונות הראשונות הן של החצר הריקה או עם מעט אנשים, יתכן ותרצו לשמור את התמונות האלה להמשך האלבום. למשל, בהמשך האלבום, בעמוד אחד תוכלו להציג שתי תמונות: האחת של החצר מלאה באנשים, והאחת ריקה. סוג של עמוד “לפני ואחרי”. (אפשר גם להוסיף תמונה של החצר מסוף האירוע).

בתחילת האלבום, השתדלו “להציג את המשתתפים”, האנשים המרכזיים בסיפור שאתם עומדים לספר. זה מקום טוב לשים תמונות של אנשים שמביטים ישירות למצלמה, ויודעים שמצלמים אותם, מאשר תמונות שבהן צילמתם אנשים בלי שידעו.
למשל – באלבום מסיבת יום הולדת, בעמוד הראשון, כדאי לשים תמונה של בעל השמחה, משפחה קרובה, ו/או חברים קרובים. כל מי שבאמת חשוב אירוע.

יתכן תרצו להכניס פה גם טקסט קצר, שמבהיר למי שאוחז באלבום למה או למי הוא מוקדש.

אחרי העמוד הראשון, אפשר לחזור לרצף הסיפורי ולהניח תמונות בסדר בו התרחשו האירועים במסיבה, אבל גם כאן, לא חייבים להיצמד באדיקות לרצף הזמן המקורי.

שימו לב למצולמים בתמונות, האם הם חוזרים על עצמם בתמונות שונות שבחרתם ומופיעים יתר על המידה? אולי יש כאלה שחסרים לכם ולא מופיעים בכלל? ודאו שאתם שולטים במינונים.

shutterstock_5970630_65L0R

צבעים כבחירה

אם תבחנו זאת, תגלו שבגלריית התמונות שצילמתם לאירוע, נמצאות תמונות בעלות תאורה דומה, ולכן צבעוניות של קבוצת תמונות אחת, שונה מהצבעוניות של קבוצה אחרת.

כדי לייצר אלבום נעים לעין, כדאי לרכז בעמוד, או עמוד כפול – תמונות מקבוצות צבע אחידות.

עמוד בו צבעוניות של כל תמונה היא אחרת, מבלבל את העין ומעייף אותה במהירות.

צבעוניות גם עוזרת לשדר את רגש הרצוי: תמונות אדומות/כתומות משדרות חמימות, בעוד שתמונות לבנות ו”פלורסנטיות” משדרות “ניקיון” וקור.

shutterstock_2764345_y1RsF

שליטה במימד הזמן

משך הסיפור שאנחנו מספרים באלבום, הוא משך הדפדוף באלבום, אך למעשה, אנחנו יכולים לקחת פיקוד ישיר על ציר הזמן שאנו מציגים ולשלוט בו על מנת להעצים את הסיפור שלנו.

עמוד אלבום שמכיל תמונות שצולמו בסיטואציות שונות, במקומות שונים – מאיץ את רצף הזמן, ומקדם אותנו במהירות יחסית לעבר הסיום.

עמוד המכיל תמונות מסיטואציה אחת, אך ממספר זוויות, מאט את רצף הזמן בתוך הסיפור, מפני שהוא גורם לצופה להתמקד בפרטים שונים ולקבל יותר אינפורמציה על אותה סיטואציה.

עוד דבר המסמן תנועת זמן בסיפור, הוא התאורה בתמונות. היום מתחלק בגדול ל: בוקר, ערב ולילה, בלי יכולת להבחין כמעט בשעות המדויקות של הצילום מצד צופה שלא נכח בסיטואציה.

שליטה בזמן באלבום, יכולה להתבטא בתאורה: כלומר למשל: אלבום שמתחיל בתמונות מוארות, הולכות ומתכהות, עד תמונות בחושך יחסי.

דרך להמחיש בעמוד אחד באלבום שעבר יום שלם, היא למשל לשים בו תמונות מאותו מקום, מזוית זהה או דומה, בכל פעם בשעה אחרת במשך היום עצמו.
ככל שעמוד כזה יכיל יותר תמונות, כך תעלה התחושה שהיום הזה נמשך יותר זמן.
אם תעלו מעט תמונות מסוג זה לעמוד, תתקבל תחושה של יום קצר יותר.

דרך להאט את זרימת הזמן באלבום אפילו יותר, הוא להשתמש ב”רצף תמונות”. תמונות שצולמו בזו אחר זו, באותה סיטואציה, (בד”כ על ידיי לחיצה ארוכה ורציפה על כפתור הצילום של המצלמה).
הקדשת עמוד או שניים ל”תמונות רצף”, מחייבת את הצופה באלבום לרדת לכל הפרטים המשתנים מתמונה לתמונה, שכן ההבדל ביניהן לא בהכרח נראה לעין באופן מידי. פעולה זו גורמת תחושה של “האטת זמן” המכונה בקולנוע “הילוך איטי”.

הזמן הוא גמיש גם על רצף הסיפור.
למשל, בזמן שהתמונות ממשיכות לספר את הסיפור ברצף הזמן הכרונולוגיה, אפשר לשלב בעמודים מסויימים “זריקות החוצה”, עם תמונה אחת שאינה נמצאת ברצף הזמן המקורי.
למשל, באלבום יום הולדת, בעמוד המציג את תמונות פתיחת המתנות, משלבים פתאום תמונת ילדות של בעל השמחה. אולי אפילו תמונה שלו פותח מתנות מיום הולדת צעיר יותר.
“זריקה” כזאת בזמן, מעשירה ומעמיקה את הסיפור שאנחנו מספרים, ויכולה לרגש מאוד.

תמונה מסיטואציה אחת

חי, צומח, דומם – תמהיל מצולם

בסיפור כרונולוגי באלבום, עלולים להיווצר לנו “עמודים מתים”, או “עמודים משעממים”, בעיקר בגלל שאופי התמונות דומה מידי מאחת לשניה. למשל, או שכולן מתרכזות באנשים, או שרואים את שולחן האירוע המלא מאכלים מכל זווית אפשרית.

בדיוק כאן טריק קטן יכול לעזור לכם להימנע מעמודים מהסוג הזה לחלוטין.

שימו לב שאתם מגוונים מעט את נראה בתמונות. למשל, אפשר בעמוד אחד להראות במספר תמונות מצולמים מהאירוע, ולהוסיף תמונה אחת שמשדרת אווירה: חלק מהמקום בו האירוע נערך, תמונה אחת של שולחן המאכלים וכו’.
שימוש ב”טריק” הזה, מעשיר את האלבום ותורם ל”השלמת התמונה הגדולה” אצל המדפדף באלבום.

והנה עוד טריק בהקשר הזה, שמחזיר אותנו לנושא הצבעוניות.
נסו לגרום לכך שתהיה צבעוניות אחידה בין התמונות בעמוד. – למשל: אם בתמונת השולחן המפה אדומה, הציגו תמונה של מישהו בבגד אדום, מפיות כחולות? מישהו בכחול וכו’… התאמת צבעוניות כזאת גורמת לתחושה אורגנית של התוכן המוצג בעמוד.

תמונה של שולחן חתונה ריק

איפה השיא?

השיא של האלבום, הוא העמוד, או צמד העמודים המרגשים ביותר בו. בשביל לייצר שיא מהסוג הזה, מומלץ כמובן לבחור את התמונות הטובות ביותר, הן מבחינת איכות הצילום, והן מבחינת היכולת שלהן להציג את התוכן שבחרנו באופן האופטימאלי.

לרוב, במיוחד אם אתם צילמתם את התמונות, יהיה לכם קל לאתר את התמונה המוצלחת ביותר.
את התמונה הזאת שימרו לרגע השיא, ואם בחרתם לעצב אלבום שטוח WOW, אנחנו ממליצים לפרוש אותה במלא תפארתה על שני עמודים. כך, אף תמונה אחרת לא תגזול ממנה את תשומת ליבו המלאה של המדפדף באלבום.

כמובן שאפשר לייצר אלבום ובו מספר שיאים, אך רצוי לשים לב שהשיאים האלה בונים לכיוון השיא שחשוב לכם ביותר. את השיא החשוב ביותר, כדאי לשמור לקראת סיום האלבום. שם, הוא זה שישאר בזיכרון הרגשי של מי שדפדף בו.

תמונה של חלוקת דרגות

שער ניצחון

תמונת השער של האלבום, זאת שמופיעה על הכריכה שלו, היא אחת התמונות החשובות ביותר, שכן הכריכה היא החלק שגורם לאנשים להרים את האלבום מהשולחן או מהמדף ולהתחיל לעיין בו.

שימו לב שאתם בוחרים תמונה טובה, אבל לא את תמונת ה”שיא” שבתוך האלבום (שומרים הפתעות טובות לבפנים).

מומלץ לבחור תמונה ברורה וחדה, עם רוויית צבע טובה.

תפקידה של התמונה הוא לספר לאנשים למה הם יכולים לצפות בתוך האלבום.

במידה ואתם בוחרים להוסיף גם טקסט או כותרת לאלבום, ודאו שבתמונה שבחרתם, יש מקום להוסיף את הטקסט, בלי להסתיר בה חלקים שחשוב לכם להציג.

תמונת שער הניצחון

אז איזה סיפור מספר האלבום שלכם? באילו אלמנטים תשתמשו על מנת להעצים אותו?

אנחנו מחכים לראות את האלבומים הנפלאים שלכם.

ליצירת אלבום שטוח שכולו wow>

בהצלחה!

צוות WOW

טיפים לעריכה מתקדמת בדרך לאלבום wow

איך להוציא מהתמונות שלך את המקסימום שלהן:

עריכת תמונה חכמה

אחד מהיתרונות הגדולים של עריכת אלבום באתר WOW, הוא עורך התמונות החכם המצוי בו.
למעשה, אין שום צורך להשקיע בעריכת תמונה לפני הוספתה לאלבום, באמצעות העורך תוכלו לתקן תאורה, צבעוניות ואפילו להשתמש במגוון פילטרים מוכנים מראש, ממש כמו אלה המוכרים מכל האפליקציות המשמשות לעריכת תמונה.
כל מה שצריך לעשות, הוא לבחור את התמונות שאתם אוהבים, ולהעלות אותן לאלבום שהתחלתם לעצב באתר, ישירות מסלולרי, מהמחשב או מהרשת.
בנוסף, בעזרת העורך תוכלו להוסיף לתמונות שלכם מסגרות מעוצבות וגם מדבקות.

שימו לב, גם אם כבר העלתם תמונות לאלבום, ניתן לעשות להן התאמה של צבעוניות ועיצובים נוספים, שיעזרו לשלב אותם באופן יותר אורגני עם העיצובים של העמודים השונים באלבום שלכם.

השימוש בעורך:

אחרי שממקמים תמונה במקום רצוי באלבום, בוחרים בתמונה עם הסמן.
עורך התמונות, יופיע בצד ימין של המסך ויציג תפריט ראשי של אפשרויות עריכה.
תחת כל אפשרות עריכה, תגלו בלחיצת עכבר נוספת את אפשרויות העריכה המפורטות.
כדי לחזור אחורנית בשינויים שערכתם, ניתן להשתמש בכפתורי ה”חזור” וה”ביטול” המופיעים בסרגל הכלים המאוזן שמתחת לתצוגת האלבום.

2018-01-21_1641

תסדרו איך שנוח לכם

אחרי שבחרתם ערכת עיצוב לאלבום, תמצאו בתוכה שלל אפשרויות עימוד שונות לתמונות בגוף האלבומים. סוגי העימוד שונים באופן בו מסודרות התמונות, בכמות התמונות בעמוד ולפעמים גם בדברים נוספים.
יש באפשרותכם לשלוט באופן מלא על העימוד וסידור האלבום כפי שאתם אוהבים.
כל תמונה ואלמנט, ניתן להזיז, לשנות את גודלו, למחוק, להוסיף – בקיצור, פתוח להתאמה אישית.

2018-01-21_1641_001

אם חלק מהעמודים המוצעים בערכה מתאימים לכם יותר מאחרים, אתם יכולים פשוט להוסיף עמוד, לשכפל את העמוד עם העימוד שבחרתם ואז להדביק אותו בעמוד החדש שנוסף.
כל מה שנשאר זה להחליף את התמונות אם כבר הכנסתם אותן, אבל מעבר לזה אתם מסודרים.
כמובן, כדאי לא לשכוח למחוק עמודים מיותרים עם העמודים שבחרתם לא להשתמש בהם הפעם.

לא נופלים ברשת

במידה ואתם בוחרים לשנות את סדר התמונות בעימוד מוכן מראש בערכת העיצוב, כלי קטן ושימושי בסרגל העריכה, יכול לעזור לכם לוודא שהתמונות שלכם מסודרות ברווחים סימטריים או ביחסים הרצויים שבחרתם מבחינת גודל, אורך ורוחב.
כלי ה”רשת”, יציג על האלבום רשת קווים, שלא תופיע מאוחר יותר בהדפסת האלבום. תוכלו לשלוט בגודל הרשת, על ידי הזזה של הסמן ימינה ושמאלה.
אפשר להציג ולהעלים את הרשת בכל נקודה עד השליחה להדפסה.

2018-01-21_1642

טוב מראה עיניים

לפני ששולחים את האלבום להדפסה, באפשרותכם לראות תצוגה מקדימה של האלבום שעיצבתם, ללא ההפרעות והסחות הדעת שנמצאות במסך העריכה של האלבום.
ניתן גם לשתף את האלבום עם מי שרוצים, עוד בשלבי העריכה, על מנת להתייעץ.
לחיצה על “שיתוף פרויקט”, תבצע שמירה של עריכת האלבום עד כה ותעלה תפריט בחירה לשיתוף באמצעות מייל, שיתוף בעזרת קישור ושיתוף בפייסבוק.
חשוב לציין: רק מי שיצר את האלבום יכול לערוך אותו. מי שתשתפו איתו את האלבום, יוכל רק לצפות במה שעשיתם עד רגע השמירה והשיתוף.

2018-01-21_1642_001

אנחנו כאן בשבילכם

לטיפים נוספים ועזרה בתפעול עורך האלבומים, ניתן תמיד ללחוץ על כפתור ה”טיפים” בתפריט הניווט העליון. כאן מחכות לכם עצות מעשיות והכוונה מדויקת לשימוש בכל האפשרויות שניתן להשתמש בהן, על מנת שהאלבום שלכם יראה WOW.

2018-01-21_1644

לכל שאלה בנושא אלבום שטוח WOW אנחנו כאן.

מחכים לראות את ה-WOW שלך

בהצלחה,

צוות WOW

#עוגה לשבת

#עוגלשבת – אבישג שאר-ישוב

ספרי לנו קצת על עצמך – ה “WH questions” (:

צלמת עיתונות ודוקו בת 28 מתגוררת ברשפון.

התחלתי לצלם בגיל 16 כתחביב.

ועוד לפני שהגעתי לגיל 19 כבר התחלתי לעבוד בYnet  בתור צלמת שלהם באזור חיפה והצפון. כיום אני צלמת פרילאנסרית שמצלמת עבור הארץ, מקור ראשון ומגזינים נוספים בארץ ובעולם. מתמקדת בצילום מגזיני, צילום של פרויקטים מסחריים ופרוייקטים דוקומנטריים.

למדת צילום? מה הביא אותך להתמחות בצילומי עיתונות?

בגיל 16 היה לי משעמם באולפנה (בית הספר לבנות שבו למדתי), והחלטתי לחסוך כסף מהעבודה שלי בחוות סוסים ולממן לעצמי קורס צילום.

נרשמתי לקורס של מספר חודשים בלימודי החוץ של הטכניון, שם למדנו בעיקר חדר חושך והדפסה וזו היתה דרך מרתקת להיכנס וללמוד על אור וצילום למרות שחדר חושך לא רלוונטי לעבודה שלי היום.

ככל שנכנסתי יותר לצילום ככה התגבשה אצלי הפנטזיה להיות צלמת עיתונות. תמיד אהבתי אדרנלין, וזה היה נראה לי המקום לממש אותו דרך הצילום.  אז התחלתי לעקוב אחרי עבודות של צלמים מהארץ ומחו”ל בניסיון להבין את הצילום שלהם ומאוחר יותר גם התחלתי לצלם באירועים חדשותיים עד לאותו אירוע חדשותי שאחריו התקבלתי לעבודה בYnet

את צלמת עיתונות מוכשרת (!) – בעבודות שלך אני מרגישה ממש שאת מספרת סיפור דרך העדשה. אני זוכרת את הפעם הראשונה שממש חיברתי את שמך לפרוייקט – גם אם אני לא זוכרת את שם הפרוייקט עצמו – של צילומי קהילות של מגורים אירעיים, או דיירים אירעיים ברחבי הארץ. הצבעוניות והפרטים היממו אותי. ואני חווה את אותה תחושת הלם (חיובי) ועונג גם בתמונות ובתהליכים של #עוגלשבת.

פרויקט הקהילות, היה הפרויקט שהכניס אותי לכל עולם הדוקו.

למעשה התחלתי אותו כעוד עבודת צילום למוסף כלכליסט, אחד המוספים איתם עבדתי במקביל לעבודתי בYnet. הכתבה היתה כתבה של ארי ליבסקר על אנשים שהחליטו לחיות בצורה אחרת מהחיים הקונבציונליים והתמקדה במספר קהילות אלטרנטיביות ברחבי הצפון.

לאחר שהפרויקט התפרסם בעיתון הרגשתי שאני חייבת להמשיך ולצלם אותו בצורה עצמאית וכך היה. הגעתי לעוד ועוד משפחות מדהימות שפתחו לי פתח לבתים המיוחדים שלהם ולמשפחתיות שלהם .

בשנים האחרונות הפרויקט מתמקד בחיים של משפחה אחת ועוקב אחר החיים שלהם בעיקר דרך המבט של הילדים הקטנים. עד היום הפרויקט זכה במספר תחרויות חשובות והוצג במספר תערוכות שונות בארץ ובעולם – בין היתר גם בתערוכה מיוחדת שהוצגה בלובר בצרפת ונמכר למספר מגזינים שונים באירופה.

הפרויקט הזה חשף אותי לחיים אחרים, לקצב שונה ולצילום שונה מזה שהייתי רגילה אליו בצילום עיתונות – אני כבר לא “יורה” עם המצלמה, אלא מספרת סיפור בעזרתה.

בצילום עיתונות, אתה מגיע, מצלם ופחות מתקשר עם המצולמים שלך. בסיפור דוקומנטרי, כדי להיחשף ולאפשר למצלמה לתעד רגעים אינטמיים ואישים של המצולמים אתה חייב לחשוף גם את עצמך ולפני הכל להתחבר למצולמים שלך להבין מה הסיפור שלהם ואיך נכון לספר אותו.

photo_by_avishag_sha_LzHky

אז איך בעצם התחיל #עוגלשבת?

עוגלשבת תמיד היתה. מאז שאני ילדה, אמא שלי היתה אופה ביום חמישי או שישי עוגה לכבוד שבת ושמחתי לאמץ את העניין לביתי שלי.

בשנה וחצי האחרונות העניין הזה הפך למשהו שבועי קבוע מעצם העבודה שהתחלתי גם לצלם את מה שאני אופה ולשתף ברשתות החברתיות. זה קרה בעקבות החמרה בכאבי הגב שלי (לפני עשור עברתי תאונת אופנוע קשה ומאז אני סובלת מכאבים כרוניים).

כצלם מגזין אתה מבלה המון שעות בישיבה מול המחשב בסינון ועריכה של תמונות. בשנה וחצי האחרונות אני מצלמת יותר ויותר פרויקטים ופחות צילומי חדשות מה שדורש ממני שעות ארוכות של ישיבה וזה מעצים את כאבי הגב. בנסיון למצוא דרך להתגבר על הכאבים נכנסתי למטבח והתחלתי לאפות .

לאט לאט הבנתי שהאסתטיקה וההתעסקות באפייה עוזרת לי ומשכיחה ממני מעט מהכאבים וככה נכנסתי לזה יותר ויותר.

photo_by_avishag_sha_0VDQB

יש לך רקע באפייה?

בגדול זה רק תחביב, לא למדתי באופן רשמי בשום מוסד אבל מידי פעם נרשמתי לסדנאות אצל קונדיטורים שונים.

 photo_by_avishag_sha_eJLat

כמה זמן בשבוע את מקדישה ל#עוגלשבת? מה את מתכננת מראש ומה ספונטני, אם בכלל, בתהליך

המון זמן, בעיקר כי בכל רגע של כאב המוח שלי הולך לשם. לא בהכרח בורח לאפייה ממשית, אלא לחיפוש, להשראה, לכתיבת מתכון, לכתיבת רעיונות, יכול להיות שבוע שאני שעות במטבח ויכול להיות שבוע שאני כל כך עמוסה בעבודה שתהיה לי שעה לתקתק בה עוגה. מאוד תלוי השבוע בעבודה, כי בסוף מדובר בתחביב.

photo_by_avishag_sha_qcC57

מה הכי הפתיע אותך בכל התהליך (זה יכול להיות הכל – דברים שלא ידעת על עצמך, דרך תגובות העוקבים…)?

קודם כל הדרישה שלי מעצמי לפרפקציוניזם.

תמיד ידעתי שזה קיים אצלי. ב#עוגלשבת גיליתי את זה ברמות קשות יותר ובכל פעם אני מזכירה לעצמי שבסוף כל הסיפור של #עוגלשבת סובב סביב אפייה ביתית שלא הכל צריך להיות ולהיראות מושלם, זו לא קונדיטוריה.

בנוסף גיליתי עד כמה קשה לי לצלם דומם. עד לפני חצי שנה כל צילום של עוגלשבת היה מאבק. מצלמת שרגילה לדבר למצולמים שלה, להוציא מהם הבעות ורגש. מצאתי את עצמי מול עוגה שלא מדברת ואם היא מגיבה זה כי היא נמסה😊

זה היה תהליך למידה, שלמעשה מתרחש עד היום בכל יום שישי מחדש. אני לא באמת יודעת לומר אם אני אוהבת או סובלת ממנו.

התגובות בעקבות החשיפה ברשתות החברתיות מרגשות ומפתיעות אותי בכל פעם מחדש. לכל מקום שאני הולכת שואלים אותי אם הבאתי עוגלשבת (לא, אני לא מסתובבת עם עוגה, כמו שלא מסתובבת עם מצלמת פלואוריד ותוכי) אנשים ממש מבקשים לבוא לטעום.

ובכלל לראות אנשים מכינים מתכונים שלי ושולחים לי הודעות מרגשות בכל שבוע על איך העוגה היתה טעימה זה משהו שממש משמח.

photo_by_avishag_sha_b8OXi

באיזו מצלמה את מצלמת את #עונגל?

 MARK III5- CANON  אותה מצלמה איתה אני מצלמת עיתונות ומגזין

photo_by_avishag_sha_eRaSD

האם בנית סט מיוחד במטבח לצילומים?

במטבח בטח שלא. אני אופה במטבח שהוא מטר על מטר, בקושי יש מקום להעמיד בו את הסלולרי. את הסט אני בונה בשולחן בכניסה לבית איפה שנופל האור הכי טוב בבית.

photo_by_avishag_sha_k1RQb

מה השלב הבא בחלום שלך? ספר? תוכנית אירוח? (:

וואי באמת שאין אחד שכזה. רק בשאיפה שאמשיך לאהוב לצלם ולגלות תחומים חדשים בצילום שעוד לא נגעתי בהם.

טיפים לצילומי אוכל / חוץ באמצעות הסמארטפון או מצלמות (שאינן מצלמות של צלמי עיתונות)?

בסוף צילום זה אור!

עם אור נכון קל להחמיא לאוכל, ליצור עניין ונראות טובה. צלם האוכל דן לב לימד אותי דבר חשוב בנוגע לצילום אוכל:

בסוף כשמצלמים אוכל, חשוב קודם כל שהוא יראה טעים ומגרה, אחר כך כל השאר.

אז להתסכל על האוכל רגע לפני הקליק, להבין מה הזווית הכי נכונה לצלם אותו ואז לבנות מסביב את כל השאר.

על מה את עובדת בימים אלה ?

כמה פרויקטים מסחריים לחברות גדולות ומצלמת את פרויקט הדוקו הבא שלי.

יהיה מעניין!

רודפי הטירות

בשנת 2017, אודי וסיון, זוג ישראלי (ו -2 ילדיהם), יצאו למסע לחקור את אחוזותיה ההיסטוריות של בריטניה. לאחר שנים רבות של מגורים בלונדון, עברה המשפחה הקטנה לקוטסוולדס, שם הם נתקלו לראשונה בטירת סודלי. הטירה הבאה אחריה בה ביקרו היתה ״ראגלי הול״ ואחרי הביקור בטירה השלישית, כפי שהם מתארים את זה “הם כבר היו מכורים”.

בני הזוג רדפו אחרי מעל 90 טירות בשנה הראשונה שלהם כרודפי הטירות. בשונה מהסיורים הרגילים וממדריכי הטיולים הקיימים  לאתרים היסטוריים,  מקפידים רודפי הטירות” באתר ובבלוג שהקימו עבור הפרוייקט יוצא הדופן שלהם, לתת אינפורמציה שאף פעם לא תמצאו בספרי הדרכה. האתר שלהם מספק לא רק את העובדות ההיסטוריות, אלא נותן הצצה ייחודית לסיפורים מאחורי הטירות ומאחורי תושביהן בעבר ובהווה.

“הרגשנו שאנחנו לא צריכים רק לסקור כל מקום שאנחנו מבקרים בו, אבל גם לדרג את הטובים ביותר, בדומה מדריך מישלן”. כך בדומה ל-“מדריך מישלן” לטירות, מדורגות הטירות באתר בכוכבים. בנוסף תוכלו למצוא באתר סיפור הקשור לכל אחת  מהטירות וקישור למידע נוסף בנושא.”

 הפוסטים סוקרים את ההיסטוריה של כל טירה והם מלווים בתמונות מרהיבות, שצולמו על ידי סיון, הצלע הנשית של הזוג. ל”רודפי הטירות” יש גם חשבון Instagram יפה, בו תוכלו לקבל הצצה לחלק מהאחוזות היפות ביותר בבריטניה. חלק מהתצלומים כל כך ציוריים עד שקשה להבחין אם מדובר בתצלומים או ביצירה של אמן אימפרסיוניסטי. הרפתקאותיה המיוחדות של משפחה זו גם הן מסופרות באתר, מה שהופך אותו לא רק למקור שונה במקצת לאינפורמציה על טירות ועל הסיפור מאחוריהם, אלא גם למקור השראה לאלה מכם החולם לצאת להרפתקאות … אך עדיין לא מעז.

ספרו לנו קצת על עצמכם: מה אתם עושים למחייתם? בני כמה הילדים שלך?

אנחנו זוג ישראלי, אודי וסיון, לשנינו, רקע נרחב בתקשורת. יש לנו שני ילדים בגילאי 10 ו -6. גרנו בלונדון שנים רבות, וכמו כל לונדונים, לא חשנו כל דחף לצאת לשום מקום מחוץ לעיר הגדולה הזאת. בשנתיים האחרונות יצאנו סוף סוף מהעיר, כשאנו מחפשים מקום שקט יותר לגידול משפחה. עברנו לקוטסוולדס, ופתאום גילינו את היופי של בריטניה, שהוביל אותנו לפרוייקט הטירות שלנו …

ChatsworthS

איך אתם מחליטים על הטירה הבאה לבקר?

ישנן אלפי טירות בבריטניה, אבל רובן הם רק חורבות עם שום דבר לראות באמת, אז החלטנו להתרכז באתרים אשר למעשה מחייבים את המבקרים בדמי כניסה. הנחנו כי אתרים כאלה יציעו חוויית ביקור טובה יותר.

בתחילה בחנו את כל המצודות והבתים המדהימים שסביבנו. לאחר מכן, עשינו רשימה של טירות בתים מפוארים שאנחנו פשוט חייבים לבקר ותכננו טיולים ארוכים יותר סביבם.

לדוגמה, כאשר החלטנו לבקר את טירת רבי בצפון יורקשייר, בילינו גם יום  בחקירה של את בארנרד קסל, הממוקמת רק 7 קילומטרים משם.

Leeds-CastleS

 

התמונות בבלוג שלכם וב- Instagram מדהימות! האם יש לך עצות עבור הקוראים שלנו, כמו איך לצלם תמונות נהדרות כאלה בחללים עצומים, ופעמים רבות לא מאוד מוארים?

נסיעה עם שני ילדים צעירים לאתרים פופולריים בזמן חופשה זה המצב האופטימלי לצילום אזורי הכפר. בדרך כלל יש זמן מוגבל מאוד כדי לתפוס את הפריים הטוב ביותר האפשרי. לכן, מחקר מקדים על כל אתר הוא חובה: להתבונן על תמונות אחרות של האתר, לבחור מראש את הזוויות הטובות ביותר, ואז ברגע שאנחנו נמצאים באתר, אני מיד מגיעה למקום הרצוי ומצלמת. אני משתמשת ב- DSLR פשוטה מאוד עם עדשה בזווית רחבה, אשר מאפשרת לי לצלם הן בתוך הטירות, כמו גם בחוץ.

האם אתם גם עורכים סיורים של טירות בהן כבר ביקרתם? אם לא, זה משהו שאתם שוקלים?

אנחנו לא עורכים סיורים בטירות. כרגע, רוב המדריכים של טירות ואחוזות ברחבי בריטניה הם מתנדבים (במיוחד בבתי השימור הלאומיים). התנדבות בטירה או באחוזה הוא בהחלט משהו שהיינו רוצים לעשות בעתיד.

Kensington-IMG_8778S

מהו סיפור הטירה המטורף ביותר שעלית על ההרפתקאות שלך?

עד כה אספנו למעלה מ -200 סיפורים מטירות ומאחוזות. זה כמעט בלתי אפשרי לבחור אחד. לפעמים הסיפורים המטורפים מופיעים דווקא במקומות המוזרים ביותר. לדוגמה, Lidiard House הוא בית אחוזה הממוקם באמצע פארק בסווינדון. זה לא המקום הכי מרגש לבקר בו, אבל זה המקום שבו גילינו כמה מהסיפורים הכי טובים שלנו. אחד מהן היא סיפורה של דיאנה ספנסר מהמאה ה -18, שהיו לה חיים דומים מאוד (עד נקודה מסויימת) לדיאנה ספנסר אחרת שכולנו מכירים אותה בשם הנסיכה מוויילס. עוד סיפור נהדר מבית זה הוא על ארל של רוצ’סטר שהחליט לפתוח מרפאה פוריות בלונדון במהלך המאה ה -17. 

מן הפוסטים שלכם, ברור כי אתם מגיעים לטירות אחרי סוג של “הכנה מוקדמת”. אילו טיפים אתם יכולים לחלוק בנוגע להכנה לקראת ביקור בטירה או כל אתר היסטורי?

אחרי שביקרנו בתריסר מקומות, למדנו שמה שהופך טירה למקום מרגש לבקר בו הוא האופן שבו הוא מנוהל ולא ההיסטוריה שלו. טירות הן כמו קרחון, רק קצה קצהו  של האופי ושל ההיסטוריה שלהן נחשף. אנו מאמינים שארגונים כמו National Trust או CADW (בוויילס) נושאים באחריות לעזור למבקרים להיות מעורבים באתר אותו הם מנהלים. למרבה הצער, זה לא תמיד כך. באתר שלנו chasingcastles.net, אנו בודקים את האתר עצמו וכן מדברים על חווית הביקור. אנו תקווה כי ביקורות אלה יסייעו למבקרים לקבל החלטה מושכלת היכן האתר הבא אליו הם  רוצים לנסוע.

נסיעה עם ילדים: איך הופכים אותם למעורבים במשהו שעשוי להיתפס כמשעמם בעיני רוב הילדים? האם הם בכלל נרגשים לחקור את הטירות? וגם, בעת ביקור בטירה, איך אתם מצליחים לקבל את כל המידע, לצלם את כל התמונות, כמו גם לטפל בילדים?

 זוהי האחריות של האירגונים המנהלים את הטירות ליצור כל מיני פעילויות שיהפכו את הטירה או האחוזה מעניינת לכל הגילאים. כאשר אנו מבקרים בטירות, אנחנו עושים את המחקר שלנו מראש כדי לוודא שיש פעילויות רלוונטיות עבור הילדים שלנו, וכאשר אנו מבקרים את הטירה, אנחנו מבלים איתם בפעילויות בתורות. לפעמים, כאשר אנו יודעים שטירה מסוימת אינה מציעה שום פעילות לילדים אנו מחפשים דברים לעשות בסביבת הטירה, ואז אנו מבקרים את הטירה עצמה בנפרד (אנו חושבים שזה ממש לא לעניין אם אתר אינו מציע פעילויות מתאימות לילדים).

Bolton-IMG_7149S

מה הדבר הבא עבורכם? אתם מתכננים לפרסם ספר? ליצור תוכנית טלוויזיה או להפוך למדריכי טירות?

כל אלה הם רעיונות נהדרים … למען האמת, למרות שהתחלנו את “המרדף” שלנו לפני שנה וחצי, השקנו את האתר שלנו רק לפני כמה שבועות, כך שאפילו לא סיימנו להעלות את כל הסקירות מהטירות בהן ביקרנו. מה שאנחנו כן יודעים הוא שאנחנו מאוד נלהבים מהפרויקט הזה ואנו מקווים שנמשיך עם זה לעוד שנים רבות, בכל פורמט אפשרי.

Bolton-IMG_7153S

אנחנו חייבים לשאול … כמה גדול הבית שלכם?

אנחנו חיים בבית טרסה משעמם ללא סיפור מרגש לספר … אנו מניחים שזו אחת הסיבות שהרגשנו שאנחנו צריכים לצאת למסע המרגש הזה.

איך ליצור אלבום תמונות שהוא גם ספר בישול?

איך ליצור אלבום תמונות שהוא גם ספר בישול?

אם גם אתם מצלמים כל מנה מכל זווית אפשרית, משקיעים יותר זמן בצילום המנה מאשר בלאכול אותה ובוחרים את בתי הקפה והמסעדות בהם אתם מבקרים על פי מידת הפוטוגניות שלהם…

אולי הגיע הזמן שתנצלו את הכשרון וההתלהבות האלו כדי ליצור משהו אחר מעוד פוסט באינסטגרם של תמונות מעוררות תאבון ופרסום בסטורי של ״מאחורי הקלעים״ של התמונות האלו?

אנחנו מציעים שתעבירו את ״סט הצילומים״ שלכם לשולחן האוכל המשפחתי ותתחילו לצלם את המנות המשפחתיות שלכם.

ואם אתם שואלים למה זה טוב?… התשובה היא פשוטה כמעט כמו שהרעיון הוא מבריק: ספר בישול משפחתי שהוא גם אלבום תמונות אוכל מעורר תיאבון!

אז איך מתחילים?

1. בחרו את המנות לספר הבישול שלכם:

בין אם זו הפשטידה של דודה רותי, החריימה של סבתא אסתר או החמוצים המפורסמים של אבא, לכל משפחה יש את המנות המפורסמות שלה. הכינו רשימה של המנות השוות במשפחה שלכם, אלו שהייתם רוצים להעביר הלאה לדורות הבאים. יתכן שאת חלקן כבר צילמתם… אם יש כבר תמונות, המשיכו הלאה לתיעוד המתכון. אם אין תמונות, זה הזמן ליזום ארוחה משפחתית ולדאוג לכנס את כל המנות השוות על שולחן אחד. יתכן וידרשו שתי ארוחות,  אם תשאלו אותנו, בכל הקשור לאוכל, כל המרבה הרי זה משובח!

2. אווירה ויצירה:

אקסטרה אווירה: אם יצא לכם לדפדף בספר בישול לאחרונה, או אם (סביר יותר) ביקרתם בבלוג אוכל אונליין, אתם בטח יודעים שמה שעושה את ההבדל הן תמונות האווירה שמסביב לתמונות המנות עצמן. צלמו את חומרי הגלם, צלמו את סבתא מבשלת או את אבא בוחר מלפפונים בשוק ואולי את המשפחה כולה ישובה לארוחה יחד.

היו יצירתיים בכל הקשור לרישום המתכון, לא בהכרח יש צורך להוסיף את המתכון כטקסט מוקלד, לעתים פיסת נייר מוכתמת עליה רשום המתכון בכתב יד, יכולה להיות תוספת מרגשת לספר ולהוות הזדמנות לתעד את כתב היד של יוצר/ת המתכון המקורי לדורי דורות.

Cook3

3. התחילו לעצב:

בחרו את אחד העיצובים באתר שלנו והתחילו לעצב בקלות. יתכן שתעדיפו עיצוב מוכן מראש כמו אלבום ״המתכונים של סבתא״, אותו תוכלו להתאים אישית ולתת לו את השם המתאים. או שתבחרו דווקא באפשרות של אלבום בעיצוב אישי.

ספר בישול משפחתי הוא הזדמנות לאסוף את כל אותן מנות שתמיד רציתם שיהיה לכם את המתכון שלהן. זו הזדמנות לקפוץ לביקור אצל אבא או אצל סבתא, לשבת איתם קצת ולשמוע סיפורים על ההיסטוריה של המנה האהובה עליכם וזו יכולה להיות הזדמנות נפלאה לכנס את המשפחה לעוד ארוחה משפחתית מפנקת.

  ליצירת אלבום מתכונים – לחצו כאן 

Cook1